מה הופך מוזיקה לאוניברסלית? סכימות טבעיות ונלמדות

ישבתי בשנה ג' באקדמיה למוזיקה בשיעור הראשון של קורס שכותרתו היתה: 'מוזיקה חוץ אירופית ותורת הכלים'. המרצה היתה כלת פרס ישראל, פרופ' דליה כהן זכרה לברכה, כבר אז היא היתה מעל גיל 80. היא לימדה אותי את השיעור הכי חשוב שלמדתי במוזיקה מאז ועד היום והוא לא היה קשור למוזיקה הודית או למבנה כלי הנשיפה האירופניים.

תוצאת תמונה עבור דליה כהן
פרופ' דליה כהן, תמונה מתוך אתר האקדמיה למוזיקה ומחול ירושלים

זה הולך להיות פוסט תיאורטי ופילוסופי, אז קחו כוס מים ותקראו כל משפט פעמיים אם צריך, אבל אל תוותרו עליו, כי במשפטים הבאים נגדיר כמה הנחות יסוד וכלים שיעזרו לנו מאוד בניתוח השירים והיצירות בהמשך הדרך.
בפוסט המבוא אמרתי שהמטרה שלי היא לעזור להסביר מה הופך מוזיקה לטובה, להבין ממה היא עשויה ואיך היא משרתת את השיר. הדברים שדליה דיברה איתנו עליהם באותה שנה היתה בדיוק אלה, אבני הבוחן שדרכן יש להתבונן ביצירה כדי לענות על השאלות האלה. דליה הציבה את השאלה: האם מוזיקה היא תופעה תרבותית בלבד או שיש מוזיקה או אלמנטים במוזיקה שהם טבעיים לאדם וכל בני האדם יחוו אותם באותו אופן בלי קשר למוצא שלהם?
הנה תמצית של כל התורה על רגל אחת.

מהי מוזיקה ובמה היא ייחודית?

בציור מארגנים צבעים, בספרות מילים, במחול מארגנים תנועה. כל האמנויות האלה נשענות על תופעות שקיימות באופן ספונטני: הצבעים שאנו משתמשים בהם בציור קיימים בטבע, במחול – התנועות מתייחסת לתנועות של הגוף שלנו וספרות כמובן נשענת על השפה והיא כנראה הקרובה ביותר לחיי היום-יום שלנו.
בכל האמנויות הארגון מוקפד ומתוכנן ומטרתו לעורר חוויה מסוימת. לדוגמה: אנחנו יכולים לקרוא מילים שסודרו באופן שרירותי והן לא יעוררו בנו כלום מלבד שיעמום, אך בצורת ארגון מוקפדת הן יכולות לרתק אותנו ולעורר חוויה רגשית עמוקה שתישאר איתנו לפעמים שנים אחר כך.
במוזיקה מארגנים קולות וצלילים שלמרבה ההפתעה אינם קיימים בטבע. המקום היחיד שיש בו גובה צליל מוגדר באופן מסוים הוא בחלק משירת הציפורים ולעתים בדיבור האנושי, אבל כפי שהוא נשמע במוזיקה כשהוא מופק על ידי כלי נגינה – הוא לא קיים בחיי היום-יום כי הוא לגמרי מעשה ידי אדם. מה שהופך מוזיקה לאמנות המופשטת ביותר.
קחו רגע לעכל את העניין הזה.


תרבותי או טבעי?

אז אמרנו כבר שני דברים: 1. מוזיקה היא אמנות מופשטת, 2. מטרתה לעורר חוויה רגשית. איך מיישבים את שני הדברים האלה יחד? איך מעוררים חוויה רגשית ע"י אמצעי מופשט?
המקום הראשון שאנחנו הולכים אליו הוא מקום תרבותי מובהק, פונקציונלי. אנחנו רואים שבהרבה תרבויות למוזיקה יש תפקידים מסוימים, מוזיקה שמושמעת בזמן עבודה, מוזיקה שמשמשת לטקסים מסוימים ולפולחן וכך גם במערב המוזיקה הראשונה שהועלתה על הכתב היא מוזיקה דתית שהושרה ע"י נזירים בכנסייה. במילים אחרות, המוזיקה הייתה תפאורה למשהו אחר שקרה באותו זמן. מאז המוזיקה 'יצאה מהארון' ועמדה גם בפני עצמה, בלי הקשר חיצוני, כאשר החוויה הרגשית שהיא מבקשת לעורר עומדת במרכז אך עדיין נשענת על התרבות שבה היא נוצרה.
ברמה המיידית – מוזיקה לרוב תישען על מאפיינים אסתטיים-סגנוניים מסוימים ותנסה לקיים את 'חוקי הסגנון'. למשל במוזיקת Fאנק יהיו לרוב סינקופות אופייניות ובג'אז קלאסי לא נופתע אם ניתקל בשמיניות סווינג. ברבדים העמוקים יותר – שירים נכתבים בשפה מסוימת משתמשים במטבעות לשון והקשרים הטמונים בשפה עצמה, וכמובן יוצרים נוטים לכתוב שירים על נושאים שרלוונטיים למדינה שהם חיים בה וכו'…
עד כאן אני מניח שכולנו מסכימים ועכשיו עולה השאלה המרתקת: האם יש מוזיקה שהיא טבעית, אוניברסלית? ברור לנו שילד שנולד בהודו יעבור חוויה רגשית מסוימת כשיאזין ליצירה שנכתבה ע"י יוצר מקומי, בעוד שאני, שנולדתי בישראל, לא מכיר את התרבות או את השפה לא אעבור את אותה חוויה רגשית. אך האם ישנם אלמנטים במוזיקה, מכל זמן ומקום, שהם אוניברסליים?
עכשיו אני חוסך לכם תיאור של שנים רבות של מחקר והנה התשובה: במוזיקה יש סכימות (תבניות) שחלקן נלמדות – כאלה הנשענות על ידע מוקדם וקשורות לסגנון מסוים, וחלקן טבעיות – אוניברסליות לכל בני האדם מעצם היותם.

מה כוללות סכימות נלמדות?

למשל: הגדרת גובה הצלילים והמרווחים, במערב – האוקטבה מחולקת ל 12 חצאי טונים לעומת מוזיקה ערבית למשל שיש בה גם רבעי טונים; תבניות קצביות שבמערב במשך מאות שנים היו פשוטות מאוד ביחס לתבניות קצביות אפריקאיות מורכבות מאוד; ותבניות הרמוניות שהתפתחו מאוד במערב לעומת רוב המקומות האחרים.


כל תרבות הגדירה לעצמה את הסכימות האלה. למשל אם האזנת למוזיקה פופולרית מערבית ב 20 השנים האחרונות שמעת בעיקר שני מודוסים – אאולי ויוני (מינור ומאז'ור), במוזיקה ההודית יש מאות (!) ראגות שונות שכל אחת בנויה אחרת…

רשימת ראגות הודיות

בשבילנו יכול להיות שיצירה שנכתבה בלה מינור תישמע עצובה, אבל עבור מישהו מתרבות אחרת היא לא תישמע עצובה בכלל כיון שבתרבות שלו ההקשר הזה לא קיים ואצלנו כן.

מה כוללות סכימות טבעיות

שינוי פתאומי במהירות, למשל, יתפרש אצל כל בני האדם בעולם באותו אופן. קשה לדמיין שמישהו שיאזין למוזיקה איטית מאוד שבבת אחת תאיץ ב 50 Bpm יחווה אותה כמשהו מרגיע. באותה מידה קפיצה בע צמת הנגינה תפתיע כנראה כל אחד בלי קשר למקום הולדתו ואלה כמובן דוגמאות פשטניות למדי. בגדול, הסכימות הטבעיות עוסקות במידת החזרה או השינוי באלמנטים מסוימים ביצירה. בכמה פעמים חוזרים על מוטיב -פני שמשנים אותו. קפיצה מלודית לעומת צעד, מהיר לעומת מתון וכן הלאה.

המוח שלנו עסוק בזיהוי תבניות כל הזמן, לכן מגיל צעיר (יש מחקרים שטוענים אף לפני הלידה) אנחנו קולטים ומטמיעים תבניות מורכבות כמו סביבה הרמונית במערב ומשקלים מורכבים באפריקה. בניגוד לאלה הסכימות הטבעיות אינן נלמדות, הן קשורות לעצם היותנו בני אדם.
מכאן אנחנו מבינים שכאשר אנו מתעלים מעל ההבדלים התרבותיים אנחנו יכולים להתבונן במוזיקה ולהבין שמה שהופך מוזיקה לכזו המסוגלת לעורר בנו חוויה רגשית טמון קודם כל ביחסים המתקיימים בתוכה. בכל יצירה או שיר יש אלפי חתכים שניתן להתבונן דרכם במערכות היחסים האלה.
כמה דוגמאות נפוצות
– כמה בתים יש בשיר וכמה פעמים מופיע הפזמון ובאיזו תדירות הפזמון מופיע לעומת הבתים? האם היא משתנה או לא?
– כמה פעמים חוזר ריף גיטרה לפני שהוא משתנה למשהו אחר?
– האם הריף מוכפל ומתי וע"י איזה כלי?
– כמה כלים מנגנים בו זמנית בכל שלב בשיר?
– איך הכלים השונים מחלקים את התפקידים שלהם על פני התיבה? לאורך כמה תיבות החלוקה הזו נמשכת ומתי היא משתנה?
– מה השוני במספר הכלים המנגנים בין הבית לפזמון?
דוגמאות קצת יותר מורכבות
– האם שינוי בלחן מגיע באותו זמן שסאונד הגיטרה משתנה או לאחר מכן?
– מה היחס בין אורך השורות והטמפו (דחיסות המילים בתוך הביט) לבין עומס התפקידים בכל רגע נתון?
– כמה פעמים חוזר מוטיב ריתמי הקיים בלחן של השיר?
– מה מידת המורכבות של הגרוב לעומת מידת המורכבות של ההרמוניה?

כשאנחנו עוסקים בהלחנה ובעיקר בעיבוד אנחנו מקבלים אלפי, אולי עשרות אלפי החלטות לגבי כל שיר. ברגע שאנחנו מבינים שמה שהופך מוזיקה למרגשת הוא היחסים, אנחנו בעצם מבינים שהחלטות שנראות לנו מאוד מהותיות כמו באיזה אפקט להשתמש בגיטרה, הן פחות חשובות מאשר: 'אם אני אשתמש באפקט X יכול להיות שהגיטרה תהיה חזקה מדי ביחס לקלידים בחלק הזה של השיר', או 'כמה זמן הגיטרה צריכה לנגן דרך אפקט X לפני שמשנים אותו' או 'איך שימוש באפקט הזה ישפיע על התפקיד שאנגן בגיטרה'.
וזו הסיבה שבפוסטים שבהם ננתח שירים נשתדל להתבונן במשמעות של כל אחד מהמרכיבים תמיד בהקשר, ביחס לדברים אחרים שקורים מסביב ותוך כדי. מובן מאליו שגם לחוקים הסגנוניים (סכימות נלמדות לכל דבר ועניין) יש השפעה ומשמעות אדירה וכמובן שגם אליהם נתייחס, אבל כשאתם חושבים על זה, גם הם נשענים על אותם מרכיבים, גם הם קשורים בתבניות, אם כי הן קיימות כנדבך על גבי הסכימות הטבעיות ומשלימות אותן.

אז, מהי מוזיקה טובה?

מוזיקה המאורגנת היטב או במילה אחת: קוהרנטית.
הגדרה מילונית: "מגובש, נהיר ומאורגן היטב לוגית או אסתטית". במקרה של מוזיקה אנחנו מדברים על השפה האסתטית. יוצרים מבלים למעשה את כל חייהם המקצועיים בחתירה לעבר הקוהרנטיות הזו.
הגעתם עד הסוף, כל הכבוד! שאלות, מחשבות, אם משהו היה לכם לא ברור או שאתם רוצים להביע את התנגדותכם הנחרצת – אשמח שתכתבו לי הכל בתגובות. אהבתם? חידשתי לכם? אשמח שתשתפו.

למי שרוצה להעמיק יותר במחקרים של דליה אני ממליץ מאוד להשיג את הספרים שלה ולקרוא. במיוחד את 'מזרח ומערב במוזיקה'.

בפוסט הבא נגדיר את אבני היסוד שמהן בנויה מוזיקה ונדגים את ההיגיון הבסיסי ביצירה קוהרנטית, או במילים אחרות על מה אנחנו צריכים לחשוב כשאנחנו עושים מוזיקה?

4 thoughts on “מה הופך מוזיקה לאוניברסלית? סכימות טבעיות ונלמדות

  1. מעניין מאוד ואף תורם לידע. מדוע לא להמשיך בסדרת הרצאות כדוגמת זו?
    מדוע בחצר מתעלמים מהמוזיקה של אזורנו הגיאוגרפי והמשתקפת תרבותית בכל רבדי החיים?

    1. היי עודד, כיף לשמוע.
      לא הבנתי את השאלה לגבי ההתעלמות, הרכבי החצר בוחרים את המוזיקה שהם רוצים לבצע בהתאם לטעמם וכשרונם, אנחנו לא מכתיבים להם.
      סדרת הרצאות? אולי בעתיד. כרגע מעדיף למקד את המאמצים בבנייה של הבלוג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *